top of page
Branch In Sunlight

התאמת שיטת מיאוואקי לתנאים בישראל

האם יערות קטנים וצפופים יכולים לסייע לערים להתמודד עם שינויי האקלים?

במרכז חקר ערים ירוקות, ד"ר יקיר פרייזלר בוחן כיצד ניתן להתאים את שיטת מיאוואקי לתנאי הסביבה בישראל, במטרה להתמודד עם חלק מהאתגרים הסביבתיים העומדים בפני הערים כיום.

שיטת מיאוואקי, שפותחה במקור ביפן, מבוססת על יצירת יערות קומפקטיים באמצעות שתילה צפופה של מגוון מינים מקומיים, המעודדת צימוח מהיר ויצירת מבנה צומח רב שכבתי.

במקום ליישם את השיטה כפי שהיא, מטרת המחקר היא לפתח גרסה ישראלית של שיטת מיאוואקי, שתהיה מותאמת לתנאי האקלים, המערכות האקולוגיות והמרחב העירוני בישראל.

הפרויקט מבוסס על שלושה עקרונות מרכזיים:

• שילוב מגוון מיני עצים

• יצירת מבנה צומח רב שכבתי הכולל עצים בגבהים שונים ובמערכות שורשים בעומקים שונים

• שימוש במינים מקומיים המותאמים לתנאי הסביבה בישראל

המחקר בוחן האם ניתן ליצור מוקדי קירור מקומיים בתוך העיר, לשפר את ניהול מי הנגר ולייצר מרחבים ירוקים איכותיים התורמים לרווחת התושבים.

בשלב זה נבחנים הפרוטוקולים והשיטות שיאפשרו ליישם את הגישה בהצלחה בתנאים המקומיים.

כפי שמדגיש ד"ר פרייזלר, עבודה עם עצים דורשת סבלנות, חשיבה לטווח ארוך ואופטימיות. הבנת הערך של המינים המקומיים ומתן ההזדמנות להתפתח עשויים להיות חלק חשוב בבניית ערים עמידות יותר בעתיד.

Branch In Sunlight
Seedlings

מרכז המחקר לערים ירוקות הציג את יוזמת האגרואקולוגיה העירונית בפורום משותף עם המשרד להגנת הסביבה

חוקרים ממכון וולקני ומהמשרד להגנת הסביבה השתתפו השבוע בפורום מקצועי משותף שעסק באתגרים הסביבתיים המרכזיים העומדים בפני ישראל, ובהם שינוי האקלים, חקלאות בת־קיימא, ניהול משאבי מים, מגוון ביולוגי, אקולוגיה ובריאות הסביבה.

במפגש השתתפו קרוב ל־50 חוקרים ואנשי מקצוע משני הארגונים, והוא סיפק הזדמנות להציג פעילויות מחקר עדכניות, להחליף ידע וניסיון, ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים.

במסגרת הפורום הציג מרכז המחקר לערים ירוקות את יוזמת האגרואקולוגיה העירונית החדשה שלו. היוזמה מבקשת לקדם בסיס מדעי לפיתוח ערים ירוקות, בריאות ועמידות יותר לשינויי אקלים, תוך שילוב ידע מתחומי החקלאות, האקולוגיה, ההידרולוגיה, מדעי הסביבה והתכנון העירוני.

במהלך הדיונים עלתה חשיבות החיבור בין מחקר, מדיניות ויישום. ההתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים במרחב העירוני מחייבת שיתוף פעולה בין חוקרים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגורמי מקצוע, במטרה לפתח פתרונות המבוססים על ידע מדעי ועל צרכים מעשיים מהשטח.

הפורום שימש פלטפורמה ללמידה הדדית, לזיהוי תחומי עניין משותפים ולבחינת שיתופי פעולה חדשים. חיזוק הקשר בין מחקר לבין קבלת החלטות הוא מרכיב מרכזי בפיתוח מדיניות מבוססת ידע ובקידום פתרונות שיסייעו לערים להתמודד עם אתגרי העתיד.

מרכז המחקר לערים ירוקות ימשיך לפעול לקידום שיתופי פעולה בין חוקרים, מקבלי החלטות וגורמי יישום, במטרה לתמוך בפיתוח ערים בנות־קיימא ועמידות יותר לשינויי אקלים.

יוני 2026

פגישה עם משרד הגנת הסביבה.png

גגות ירוקים וגגות כחולים מסייעים בהפחתת נגר עירוני במהלך אירועי סערה

מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של האגודה הישראלית למשאבי מים לשנת 2026 בחן את תפקודם של גגות ירוקים וגגות כחולים במהלך אירועי גשם אמיתיים ואת תרומתם האפשרית לניהול מי נגר בערים.

המחקר, בהובלת אורי נחשון ממכון וולקני ו־אסף בן נריה מהמרכז האקדמי להנדסה עזריאלי ירושלים, העריך את הביצועים ההידרולוגיים של מערכות גגות שונות במהלך אירועי גשם. הממצאים הראו כי הן גגות ירוקים והן גגות כחולים דחו את שיא הנגר בהשוואה לגגות קונבנציונליים, ובכך סייעו למתן את זרימת מי הנגר הנכנסים למערכות הניקוז העירוניות.

בשלבים הראשונים של אירועי הגשם, הגגות עיכבו ואגרו חלק ממי הנגר, והפחיתו את נפח הנגר בעשרות אחוזים ביחס לגגות רגילים. עם המשך הגשם והרוויה ההדרגתית של המערכות, קיבולת האגירה שלהן פחתה, וקצבי הנגר הפכו דומים יותר לאלו שנמדדו בגגות קונבנציונליים.

הממצאים מספקים תובנות חדשות לגבי האופן שבו פתרונות מבוססי טבע (Nature-based Solutions) ותכנון עירוני רגיש למים (Water Sensitive Urban Design) יכולים לתרום להפחתת סיכוני הצפות ולניהול מי נגר בערים. לנוכח ההערכות כי שינויי האקלים צפויים להגביר את תדירותם של אירועי גשם עוצמתיים באזורים רבים בעולם, הבנת הביצועים של תשתיות ירוקות וכחולות בתנאי אמת הופכת לחשובה יותר ויותר עבור תכנון עירוני וחיזוק החוסן העירוני.

המחקר מדגיש את התפקיד שמערכות לניהול מי נגר על גגות יכולות למלא כחלק מאסטרטגיות רחבות יותר לבניית ערים עמידות, מסתגלות ומוכנות יותר להתמודדות עם שינויי האקלים.

 

יוני 2026

uRI nACHSON.jpeg
Seedlings

האם עצים מקררים ערים רק באמצעות צל? מחקר חדש שהוצג ב-EGU26 בוחן את השאלה

WhatsApp Image 2026-05-29 at 10.55.59.jpeg
Ron Linder Vienna.jpeg

עצים הם אחד המרכיבים המרכזיים ביצירת סביבה עירונית קרירה ונעימה יותר. הם מספקים צל, מפחיתים את עומסי החום ותורמים לאיכות החיים בעיר. אך לצד ההצללה, לעצים יש מנגנון קירור נוסף וחשוב לא פחות, טרנספירציה (דיות), תהליך שבו מים מתאדים מעלי העץ ומסייעים בפיזור חום מהצמח ומהסביבה הקרובה.

למרות החשיבות הרבה של שני מנגנוני הקירור הללו, עדיין לא ברור עד כמה כל אחד מהם תורם להפחתת החום בסביבה העירונית. הבנה טובה יותר של התהליכים הללו יכולה לסייע בתכנון ערים עמידות יותר לשינויי אקלים ובניהול מושכל של יערות עירוניים.

בכנס EGU26, המפגש השנתי של האיגוד האירופי למדעי כדור הארץ שהתקיים בווינה, הציג רון לינדר מחקר שנערך במכון וולקני בשיתוף הטכניון, ובחן את התרומה היחסית של הצל ושל הטרנספירציה לקירור הסביבה.

כדי לענות על השאלה, פיתחו החוקרים מערך ניסויי שאפשר להפחית את הטרנספירציה של העצים מבלי לשנות את כמות הצל שהם מספקים. גישה זו אפשרה לבחון בנפרד את השפעתו של כל אחד ממנגנוני הקירור.

התוצאות הראו כי הפחתת הטרנספירציה השפיעה באופן משמעותי על העצים עצמם. טמפרטורת העלים עלתה ונצפו שינויים בתפקוד הפיזיולוגי של הצמח. עם זאת, בתנאים שנבדקו במחקר, הירידה בטרנספירציה לא הובילה לשינוי מדיד בטמפרטורת הקרינה הממוצעת (Mean Radiant Temperature), אחד המדדים המרכזיים המשמשים להערכת הנוחות התרמית של אנשים במרחבים פתוחים.

הממצאים מספקים תובנות חדשות על האופן שבו עצים מתמודדים עם עומסי חום ועל המנגנונים שבאמצעותם הם משפיעים על סביבתם. לצד התרומה להבנת הפיזיולוגיה של עצים בתנאי אקלים קיצוניים, המחקר מספק ידע שיכול לסייע בקבלת החלטות הנוגעות לתכנון וניהול של מרחבים ירוקים בערים.

ככל שערים ברחבי העולם מחפשות דרכים להתמודד עם עליית הטמפרטורות ועם השפעות שינויי האקלים, מחקרים מסוג זה מסייעים לבסס את התכנון העירוני על ידע מדעי ומעמיקים את ההבנה של השירותים הסביבתיים שמספקת הצמחייה העירונית.

המחקר שהוצג ב-EGU26 הוא חלק מפעילותו של המרכז לחקר ערים ירוקות במכון וולקני, הפועל לקידום מחקר ויישומים בתחומי האקולוגיה העירונית, ההסתגלות לשינויי אקלים ותפקידם של עצים ופתרונות מבוססי טבע ביצירת ערים בריאות, קרירות ועמידות יותר.

יוני 2026

1779728860468.jfif

חוקר במסלול קביעות באקולוגיה עירונית

המרכז לחקר ערים ירוקות במכון וולקני מזמין מועמדויות למשרת חוקר/ת במסלול קביעות בתחום האקולוגיה העירונית.
אנו מחפשים חוקרים וחוקרות העוסקים במערכות אקולוגיות עירוניות, מגוון ביולוגי, הסתגלות לשינויי אקלים, צמחייה עירונית, הידרולוגיה ותחומים משיקים.
לפרטים נוספים ראו את המודעה המצורפת.

מועד אחרון להגשת מועמדות: 7.6.2026.

לפרטים:
vhrkamen@volcani.agri.gov.il
Einat@volcani.agri.gov.il

להגשת מועמדות: bit.ly/4dLeOgO

Seedlings

חוקרות ממכון וולקני הציגו את מחקריהן בכנס "זורעות את העתיד"

חוקרות ממכון וולקני השתתפו בכנס "זורעות את העתיד", כנס הדגל של משרד החקלאות וביטחון המזון לקידום מנהיגות נשית בחקלאות הישראלית.

ד"ר יפית כהן, חברת ועדת ההיגוי של המרכז לחקר ערים ירוקות, הציגה את עבודתה בנושא "ממחקר לכלים תומכי החלטה ובחזרה: הדברת הזבוב הים תיכוני בהדרים", המתמקדת בפיתוח כלים תומכי החלטה לשיפור ההתמודדות עם הזבוב הים תיכוני במטעי הדרים.

כרמל כץ, דוקטורנטית במעבדתה של ד"ר כהן, הציגה פוסטר מחקרי בנושא מיפוי עצי פרי בגינות פרטיות בישראל, כחלק ממחקר הבוחן את תפוצת הפונדקאים הפוטנציאליים של מזיקים חקלאיים.

הכנס הפגיש חוקרים, אנשי מקצוע וסטודנטים מכל רחבי הארץ לשיתוף ידע ולדיון באתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית. את מושב הפתיחה הוביל שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר.

האירוע היווה הזדמנות להציג פעילות מחקרית עדכנית, לחזק קשרים מקצועיים ולקדם שיח סביב פיתוח פתרונות חדשניים לחקלאות הישראלית.

מאי 2026

דר יפית כהן כנס זורעות את העתיד.jpeg

חוקרים מוולקני הציגו מחקרים בנושא ניהול היער העירוני וניהול מי נגר בכנס פתרונות ירוקים עירוניים וחדשנות

המרכז לחקר ערים ירוקות במכון וולקני השתתף לאחרונה בכנס בנושא פתרונות ירוקים עירוניים וחדשנות, שאורגן על ידי המרכז ליזמות וחדשנות בחקלאות עירונית של עיריית תל אביב־יפו.

במסגרת הכנס, ד"ר יקיר פרייזלר הציג את פעילות המרכז ואת הגישה הרב־תחומית שהוא מוביל בתחומי האגרואקולוגיה וההידרולוגיה העירונית. המרכז פועל לגשר בין מחקר בסיסי ליישום מעשי, ומעמיד תשתית ידע מדעית התומכת בקבלת החלטות ברשויות המקומיות. חזון המרכז הוא להפוך את הסביבה העירונית למערכת אקולוגית בריאה, קרירה ועמידה יותר, תוך תפיסת העיר כרצף אקולוגי פונקציונלי ולא רק כאוסף של מבנים.

ההרצאה התמקדה באחד מכיווני המחקר המרכזיים של המרכז, ניטור וניהול מבוססי נתונים של היער העירוני. הודגם כיצד שילוב של חיישנים וניתוח נתונים מתקדם מאפשר קבלת תובנות בזמן אמת על מצב העצים, זיהוי מוקדם של מצבי עקה ושיפור ניהול הצמחייה העירונית.

בנוסף, ליאור נצר הציג את מחקרו בנושא איסוף מי־גגות והחדרתם אל מי התהום, במטרה לצמצם שטפונות בסביבה העירונית ולהעשיר את מאגרי מי התהום. המחקר בחן שיטות שונות להחדרת מי־גגות באמצעות בארות מסוגים שונים, תוך התייחסות לנפחי המים המתקבלים מהגגות, לאיכותם ולתהליכים ההידרולוגיים המתרחשים בתת הקרקע. ממצאי המחקר הדגימו את יעילות השיטה המוצעת והובילו לתובנות שכבר מיושמות בפועל בשטח.

המרכז מאגד מומחים בייעור עירוני, הידרולוגיה והגנת הצומח, ופועל לקידום פיילוטים יישומיים בשיתוף רשויות מקומיות, מתוך מטרה לפתח מודלים בני־יישום שניתן להרחיב לערים נוספות.

הכנס היווה פלטפורמה חשובה לדיאלוג בין חוקרים, אנשי רשויות ואנשי מקצוע מהשטח, חיזק את מקומם של פתרונות מבוססי טבע בהתמודדות עם אתגרי האקלים העירוניים, ופתח הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה.
 

מאי 2026

Seedlings

פתרונות הצללה במרחב הציבורי

ד"ר יקיר פרייזלר ממעבדת היער העירוני במרכז לחקר ערים ירוקות במכון וולקני הציג במפגש מקוון בנושא פתרונות הצללה, שאורגן על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

בהרצאתו הציג ד"ר פרייזלר מחקרים ותובנות בתחום האקופיזיולוגיה של עצים עירוניים וניהול מבוסס נתונים של היער העירוני, תוך התייחסות לתפקיד המרכזי של עצים במיתון עומסי חום, יצירת הצללה ושיפור איכות החיים במרחב העירוני. בנוסף, הוצגו אתגרי הנטיעה והתחזוקה של עצים בסביבה עירונית צפופה, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור, ניהול וקבלת החלטות בתחום הייעור העירוני.

יולי 2025

יקיר בהצללות בקמפוסים.png
Seedlings

כנס "בונים על צל" | פברואר 2025

Screenshot 2025-07-01 151658.png

כנס "בונים על צל" עסק באתגרי התכנון, הפיתוח והניהול של היער העירוני, על רקע תנופת הפיתוח המואצת בערי ישראל והצורך הגובר בהתמודדות עם עומסי חום במרחב העירוני. הכנס קידם את התפיסה הרואה בעצים תשתית חיונית ליצירת הצללה, מיתון החום ושיפור איכות החיים בערים.לעצים במרחב העירוני תפקיד מרכזי בהפיכת הערים למוצלות, קרירות, בריאות ועמידות יותר. לצד זאת, ערים רבות בישראל עדיין מתמודדות עם מחסור משמעותי בעצים נותני צל, בשל האתגרים הכרוכים בנטיעה, תחזוקה והגנה על עצים במרחב הבנוי.הכנס שימש פלטפורמה למפגש, למידה ושיתוף ידע יישומי, עדכני וחדשני עבור אנשי מקצוע, חוקרים, מתכננים ורשויות מקומיות העוסקים בייעור עירוני ובהצללה, מתוך הבנה כי ידע ושיתופי פעולה הם בסיס מרכזי לקידום חזון הערים המוצלות והעמידות בישראל.

יקיר 4 (002).jpg
יקיר 1 (002).jpg

2024 גני העתיד. עוצב ונבנה באהבה על ידי Balko Digital

bottom of page